הוועידה השנתית למדע ולסביבה 2022: רשמים וחוויות

מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב פנה לסטודנטים והציע כרטיסי כניסה לוועידה השנתית למדע ולסביבה.  זאת כבר הועידה ה-50 של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שמציעה כל שנה עושר של מושבים ושל מפגשים בנושאי סביבה שונים, דיונים בנושאי מדע ומדיניות סביבתית וגם מפגשים בין חוקרים, גופי ממשל, אנשי תקשורת, ארגוני חברה אזרחית והקהל הרחב.

למרות שהתקופה היא תקופת מבחנים ועבודות גמר בסוף שנת הלימודים, מספר סטודנטים הרימו את הכפפה ויצאו להשתתף בשלושת ימי הועידה. הם חזרו כדי לספר על התובנות שלהם ועל ההתרשמות ממושבי ההרצאות ומהמפגשים בנושאי האקלים. הנה מה שחשבו, במילים שלהם.

כך כתב לנו גיא זילברדיק, סטודנט לתואר שני בחוג למדיניות ציבורית:

דיור ציבורי, חשמל, אגירה, גידול עגבניות, תורת המשחקים, חלל, תועלת כלכלית, פאנלים סולאריים, עצים, מרחב עירוני, שמש, מגדלים, זיהום, פגיעות, תושבים, קיימות, טבע, מחזור, סנסורים EV-PV-GW-OECD וזה כ"כ מעט כי התגברתי על ה-FOMO. 

אז מה אני צריך עכשיו יומיים של הרצאות אחרי סיומו (כמעט) של התואר השני? אז ישנן כמה סיבות ובשלהן ביקשתי להשתתף. הראשונה היא המובנת מאליה. לפעמים צריך מסגרת כזו בשביל להתרענן בחידושים בתחומים שונים, כאלו שלא תמיד זמינים בקצב החיים הזה. מגוון התכנים בוועידה, כאלו הנעים על מנעד רחב של רגולציה-מחקר-רעיונות ויוזמות, בהחלט מאפשרים לטעום מתחומים רבים אשר לא ניתן להספיק אפילו לגעת בהם במסגרת אקדמית, גם לא כזו המקיפה שנתיים של תואר שני.

סיבה שניה הינה "המגוון הביולוגי" והכוונה לא למינגלינג של כרטיסי ביקור בוואטסאפ וחיפוש עבודה. ממש לא. לשמוע ולהיפגש עם אנשים רבים כ"כ מתחומים שונים ומזוויות שונות, מ"מחבקי עצים" (במובן המאוד חיובי), דרך חוקרים שמניע אותם גילוי מדעי, רגולטורים שרוצים לעשות טוב יותר, גם אם עובדים במסגרת נוקשה ולא תמיד עם אינטרסים התואמים את הגנת הסביבה ועובר דרך אנשי עסקים שגם רואים ערך כלכלי בעשייה זו, אבל כולם עם חלק משותף ב"מפת החום" הסביבתית, זו חוויה מרתקת. השיח במסדרונות עם אלו, שבאו במטרה לעשות, גם אם בשיטות שונות, מעניין ומלמד.

סיבה שלישית היא הרצון להתפתח בתחום, להכיר את האפשרויות הפתוחות בפני מי שנושא הסביבה חשוב לו ולעורר רצון להעמיק בתחום כזה או אחר. והסיבה הרביעית ואולי זו שצריכה להיות ראשונה – להיווכח שלמרות שאתגרי האקלים והסביבה מעוררי חשש שבקרוב לא יהיה על מה להיאבק (כי פשוט לא יהיה), קבוצות גדולות של אנשים עסוקות בניסיונות לעשות דברים אחרת וטוב יותר, בשביל למזער נזקי עבר ולמנוע נזקים עתידיים. וחשוב מכך. להיווכח שישנן הצלחות, חלקן קטנות ומקומיות וחלקן גדולות וגלובליות ולאלו ולאלו ישנו פוטנציאל לשנות את חיינו (או לכל הפחות למנוע הידרדרות נוספת). 
 

במהלך הועידה היה מעניין לראות כיצד תחומי הלימוד הנלמדים בתואר במדיניות ציבורית מתקשרים כמעט לכל ההרצאות שנכחתי בהן. החל מחישובי עלות תועלת מקורסי הכלכלה, דרך מושג ההשפעות החיצוניות שנלמד בקורס למדיניות ציבורית, עיסוק בתורת המשחקים בחשיבה אסטרטגית והשפעת שטחים ירוקים על ה-well being בקורס קיימות חיובית. מבחינתי זו הייתה הוכחה נוספת שהתואר שבחרתי אכן קלע למטרה. 
ההרצאות שנכחתי בהן בתחומים שונים חיזקו בי את התחושה שהמאבק לטובת הסביבה בה אנו חיים אכן מניב פירות. היכולת ליצור זהות אינטרסים, או לכל הפחות זהות חלקית, בין תושבים, רשויות, אנשי עסקים ואנשי מחקר, מאפשרת לכולם להנות מהתוצרים ולשפר את מצבם. לדוגמה, התקנת מערכות סולאריות על גגות מאפשרת יציבות לרשת החשמל, מאפשרת הכנסה קבועה למעוטי יכולת, מסייעת בצמצום פערים בחברה, מקטינה טביעת רגל פחמנית ברמה המדינתית ואפילו מפחיתה התחממות לדיירים בקומה העליונה. תוסיפו את רווחי החברה המתקינה, את הביקוש לעובדים ואת ההכנסה ממסים למדינה ומה עוד צריך? איפה חותמים?
 

הרצאה על העשייה המקיפה בתחום הגנת הסביבה בעיריית ת"א, בשיתוף התושבים, מעוררת קנאה בקרב מי שלא גר בת"א. בחינת וניתוח צרכי התושבים, התייחסות לצורך בקירבה לשטחים ירוקים, שימוש בעוצמה הרגולטורית להגבלת בניה שמקרינה אור וחום על המדרכות ומתן עידוד לחוקרים בתחומים רלוונטיים מהאקדמיה - הרי מה יותר פשוט מהרצון לחיות בסביבה בריאה ומה יותר בסיסי מהחובה של רשות לדאוג לסביבה בריאה זו ולשפרה כל הזמן. וזה מועיל לכולם, לתושבים ולרשויות, כי סביבה בריאה מביאה להפחתת הוצאות בריאות של התושבים ושל המדינה.

לסיכום, זו הועידה הראשונה שלי. למדתי, יצאתי אופטימי יותר. זו בטוח לא האחרונה. 

גיא זילברדיק
.