דו"ח "מצב האקלים" לשנת 2024 – מה לברקים ולמשבר האקלים?

02 ספטמבר 2025

לפני ימים ספורים פורסם דו"ח "מצב האקלים" (State of the Climate) של שנת 2024 ע"י ארגון המטאורולוגיה האמריקאי AMS. זהו הדו"ח ה-35 במספר שמפורסם מאז שנת 1996 בכל שנה. לדו"ח הנוכחי תרמו מידיעותיהם וממחקריהם 590 מדענים מ-58 מדינות. הדו"ח מתאר את המצב הנוכחי והמגמות הנצפות של מרכיבים רבים במערכת האקלים שלנו – ביבשה, באוקיינוסים, בקריוספרה (החלקים הקפואים) ובאטמוספירה. משנה לשנה הדו"ח משתכלל ונתונים חדשים, מעודכנים ומדוייקים יותר מתקבלים, אך התמונה היא אותה תמונה – משבר האקלים כבר כאן.

הדו"ח מתאר כמה שיאים חדשים וכמה נתונים מעניינים:

- הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת של פני השטח בשנת 2024 היתה גבוהה ב-1.46-1.62 מעלות צלסיוס יחסית לתקופה הטרום-תעשייתית (שנים 1850-1900). זו הפעם הראשונה שממוצע שנתי חוצה את רף ה-1.5 מעלות שנקבע בהסכם פריז כיעד שרצוי שלא לחצות אותו.

- זו השנה השניה ברציפות בה 58 הקרחונים הגדולים שמהווים בסיס להשוואה משנה לשנה – כולם הצמצמו, בקולומביה קרחון Conejers הוגדר כקרחון ש"הוכחד" והצטרף לרשימה מתארכת של קרחונים שנעלמו בשנים האחרונות.

- האלבדו (מידת ההחזר של פני השטח) של כדור הארץ הולך ויורד – בשל גידול בכיסוי הצמחיה וירידה בשטח הקרח. בשל ההתחממות, הצמחיה בכדור הארץ מגיבה ומלבלבת מוקדם מהצפוי מחד, עד שבועיים מוקדם יותר לעומת שנות ה-2000, ומאידך, הסתיו החמים מוביל ל"עונת-עלים" ארוכה בהרבה.

כידוע, שנת 2024 היתה השנה השנייה ברציפות שהוכרזה כשנה החמה ביותר מאז החלו המדידות וכמובן שמגמת עליית ריכוז גזי החממה לא עוצרת – בממוצע ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה בשנת 2024 עמד על 423 חלקיקים למיליון (PPM).

"אני זוכרת שהיתה לנו ישיבת צוות, בזמן שעבדנו על תערוכת "זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו" במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט", מציינת ד"ר ג'ודי לקס, רכזת מיזם האקלים באוניברסיטת ת"א, "והתחלתי את האחת המצגות עם ציון דרך בעייתי – "הגענו באפריל לשיא ריכוז פחמן דו-חמצני של 420 PPM, מזל טוב!!".

זה היה בשנת 2020.

השנה, 2025, הגענו בשיא הריכוז, שמתרחש כל שנה מעט אחרי החורף באזור חודש אפריל-מאי, ל-430.5 חלקיקים למיליון. כלומר ב-5 שנים בלבד שיא הריכוז עלה אבסולוטית ב-10.5 חלקיקים למיליון." בממוצע, אגב, הגידול השנתי הממוצע בשנת 2024 לעומת שנת 2023 עמד על 3.4 חלקיקים למיליון, וזה רק בשנה אחת.

"כדי לסבר את האוזן", ממשיכה ד"ר לקס, "כידוע, מאז ומעולם היו שינויי אקלים וריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה נע בעבר בין 180 ל-280 חלקיקים למיליון, כלומר, היו תנודות של 100 PPM בעבר, אבל לקח להם הרבה יותר זמן."

ע"פ מנהל האטמוספירה והאוקיינוסים הלאומי (NOAA), קצב העליה הנוכחי גבוה פי 100-200 מקצב העליה שנוצר משינויים טבעיים, למשל כשיצאנו מעידן הקרח האחרון לפני 11,000-17,000 שנה.

הדו"ח מציג נתונים מדאיגים לגבי עליית טמפרטורות מעל היבשה ומעל הים, צמצום הקרח הימי והיבשתי ועוד. מה שבולט במיוחד הוא שבירת השיאים, אחד אחרי השני בכל תחום. ניקח למשל את המחזור ההידרולוגי שמושפע מאוד מעליית הטמפרטורות ובעוד שמעל היבשה, בממוצע, נראה שאין שינוי משמעותי, כמויות הגשם מעל הים הוכפלו פי 4. אך "בממוצע" היא מילה מסוכנת כידוע – שכן כשכבר מתרחשים אירועי גשם משמעותיים מעל היבשה – הם גורמים לנזק אדיר כמו הצפת נהר קונגו באפריקה, השטפונות שנוצרו בדובאי, שם ירדו במהלך יממה אחת בלבד משקעים בכמות השווה לכמות השנתית, אירוע השטפון החמור ביותר שפקד את ברזיל, השטפון שפקד את ולנסיה בספרד -שם נהרגו 223 איש ועוד. ובמקביל, שנת 2024 היתה שנת אל ניניו והבצורת שהגיעה כתוצאה מכך הביאה למחסור במים ומזון שהשפיעו על 25 מיליון איש.

ברקים בעיניים

פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב, נמנה עם כותבי הדו"ח והתייחס לנושא הברקים באטמוספירה. "לא תמיד עושים את ההקשר בין ברקים ובין משבר האקלים", מציין פרופ' פרייס, "אך לפני שנה, ביולי 2024, הושק לווין אירופאי חדש שמתעד מהחלל את צפיפות הברקים באטמוספירה מאירופה בצפון עד לקצה אפריקה בדרום, ומהודו במזרח עד לאמזונס במערב. הכיסוי הוא נרחב ונותן לנו תמונה מקו רוחב 80 צפון עד קו רוחב 80 דרום ברזולוציה של קילומטרים. כבר מהנתונים שאספנו בין יולי ודצמבר בשנת 2024 – אנחנו לומדים דברים מעניינים מאוד. כאשר מסתכלים על צפיפות הברקים כמובן שנצפים שינויים עונתיים וצפיפות הברקים משתנה – מעל היבשה השינוי הוא בהתאם לקרינת השמש בעונות השנה והתחממות פני השטח, אשר גורמים להתפתחות קונבקטיבית בחודשי הקיץ, ומעל האוקיינוסים ישנה דווקא פעילות גבוהה יותר בדצמבר בשל יכולת אגירת החום של המים.

צפיפות הבזקי ברקים (fl km² yr^-1) שחושב ביולי (איור a) ובדצמבר ( איור b). הצפיפות חושבה על בסיס מכשור Lightning Imager של סוכנות EUMETSAT המותקן על לווין Meteosat Third Generation (MTG) בתקופה שבין יולי 2024 לינואר 2025. מתוך: Blunden, J. and J. Reagan, Eds., 2025: “State of the Climate in 2024”. Bull. Amer. Meteor. Soc., 106 (8), Si–S513 https://doi.org/10.1175/2025BAMSStateoftheClimate.1.

בולטים במיוחד ארבעה איזורים מרכזיים באוקיינוסים, בהם ניצפו ריכוזים חריגים של ברקים בחורף – באזור הים התיכון, באזור איי קייפ-ורדה, במוקד באוקיינוס האטלנטי מול מערב אפריקה במוקד באוקיינוס האטלנטי הדרומי מול חופי ברזיל.

וכיצד זה קשור לשינויי האקלים?

המכשור מאפשר לאסוף, לראשונה, נתונים רציפים וגלובליים ברזולוציה גבוהה של צפיפות הברקים הן מעל יבשות והן מעל האוקיינוסים. הדבר מאפשר לנו לנתח תבניות אזוריות ועונתיות ומגמות נצפות של פעילות הברקים. הימצאות ברקים מאפשרת לנו ללמוד עוד על התפתחות סופות רעמים והתקדמותם. עליית הטמפרטורות עשויה להביא להתפתחות מוגברת של ברקים באיזורים קרים מחד ומנגד, עליית כמות החום שנאגר באוקיינוסים תורמת ליצירת סופות ופעילות ברקים – מצב שצפוי להחמיר ככל שנתחמם. מעקב אחר הברקים יאפשר לנו גם לעקוב אחר התפתחות מערכות שעלולות להפוך לסופות טרופיות והורקנים באוקיינוס האטלנטי ומכאן המעקב אחר הברקים יוכל לשמש אותנו בחיזוי מקדים לקראת מזג אוויר קיצוני. המידע החדש הופך את הברקים לכלי מדידה שמספר לנו על דינמיקת סופות ועל כמות האנרגיה האגורה במערכת ומלמד אותנו כיצד שינויי האקלים משנים את דפוסי הברקים מבחינת מיקומם, מועדי הופעתם, צפיפותם והמנגנונים הגורמים להם.

מקורות:

https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-atmospheric-carbon-dioxide

Blunden, J. and J. Reagan, Eds., 2025: “State of the Climate in 2024”. Bull. Amer. Meteor. Soc., 106 (8), Si–S514 https://doi.org/10.1175/2025BAMSStateoftheClimate.1.