רשויות מקומיות בחזית ההערכות לשינוי אקלים

מאת: ד"ר אורלי רונן, מיזם האקלים

 מנהלת מקצועית של תחום האקלים בחברת מטריקס-אינרייז

ארגון ICLEI, ארגון הגג לרשויות מקומיות מקיימות¹, מציג את ההגדרה הבאה:

"חוסן עירוני... לצפות, למנוע, לספוג ולהשתקם מזעזועים ועומסים, בעיקר אלו הנובעים משינויי מהותי סביבתי, טכנולוגי, חברתי או דמוגרפי, ולשפר את מנגנוני התגובה והתפקודים הבסיסיים.²" 

יותר מ-50% מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, בישראל יותר מ-90%, ערים הן לא רק מרכז הפעילות האנושית; הכלכלית, התרבותית והמדעית, הן גם שחקניות מפתח בזירת האקלים. חלקן בפליטות גזי החממה הוא גדול מחלקן באוכלוסייה והן גם מוקדי ההשפעה של שינויי האקלים. דו"ח הסיכונים של הבנק העולמי, ארגון ה-  C40 ³ ואחרים, מצביעים על כך שערים הן אכן בחזית הפגיעות לשינויי אקלים. 75% מהערים הגדולות שוכנות לאורך חופי ים, ורוב הערים נמצאות באזורים מועדים לעלייה משמעותית בחום ובבצורות. 

רשת המחקר לשינויי אקלים עירוניים⁴, בה חברה גם אוניברסיטת תל אביב, הוציאה לאחרונה (2025) את ההערכה השלישית לשינויי אקלים על העיר. ההערכה מצביעה על שורה של תופעות אקלים שישפיעו באופן ישיר על ערים:

    הטמפרטורה בערים עולה, ההשפעה המשולבת של ההתחממות הגלובלית ותופעת אי החום עירוני מעצימים את ההתחממות בעיר. עלייה בקצב של 0.12-0.45 מעלות לעשור 1961-2010.

    רוב הערים הגדולות בעולם הן ערי חוף, מפלס הים צפוי לעלות ב –16-60 ס"מ עד 2050, ו-22-124 ס"מ עד 2080.

עיר מוצלחת, אם כן, הופכת להיות מזוהה עם עיר שיכולה להתמודד עם ריבוי סיכונים ומפגעים ולגלות חוסן, ואכן, יעדי פיתוח בר קיימא של האום – מגדירים את החזון העירוני כ"עיר מקיימת, שיוויונית וחסונה"⁵. 
מושג החוסן התפתח מתוך מדעי האקולוגיה והסביבה. ביסודו הוא מתייחס ליכולת של מערכת לחזור למצבה הקודם או למצב משופר, לאחר שספגה זעזוע. בשנים האחרונות הוא מתבסס כאסטרטגיה עירונית⁶, לא רק בהסתגלות לשינויי אקלים אלא להתמודדות עם סיכונים ככלל. 

מניתוח מכלול הגדרות לחוסן עירוני⁷ ניתן להצביע על 3 מרכיבים לחוסן:

סיכונים | זעזועים ועומסים שיכולים להתרחש ואנשים או רכוש החשופים אליהם    

פגיעות | מידת הרגישות של המרחב והקהילה המקומית

יכולת התמודדות | זמינות והיקף המשאבים ויכולות שיכולים לסייע לספוג את הפגיעה

תכניות הסתגלות הפכו לכלי מדיניות שכיח ומקובל ברמה המקומית ברחבי העולם, תוכניות כאילו מציגות הערכת איומים, פגיעות ומוכנות ברמה המקומית ומגדירה  אמצעי מימוש לצמצום פערים.

בישראל, החלו רשויות מקומיות להערך לשינוי אקלים בשנים האחרונות בלבד. תל אביב יפו, פירסמה את התכנית הראשונה להערכות ב-2020. מיפוי האיומים והשפעתם על העיר, בוצע על ידי צוות משותף של אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת תל אביב⁸. בהמשך הושק מהלך ממשלתי לתמיכה ברמה המקומית להכנת תוכניות ונכתב מדריך הערכות לרשויות המקומיות⁹, עד סוף 2024, לקרוב למאה רשויות מקומיות ואזוריות, כבר יש תוכניות הערכות שמתוות מכלול פעולות ליישום עד 2030. 

תוכניות ההערכות מתמקדות בחמישה תחומים עיקריים; קירור העיר, ניהול מים, תמיכה באוכלוסיות פגיעות, שמירה על תפקוד המערכות האקולוגיות והערכות לחירום אקלימי. תחום ההערכות לחום, עולה כתחום המיקוד הראשי, ולא בכדי, ישראל נמצאת באזור שנחשב להוטספוט להתחממות, ואילו רמת ההצללה באופן יחסי מועטה¹⁰. התפתחות ההתמודדות עם חום, כסוגייה עירונית וכסוגיית חירום חדשה יחסית, כיום, רק לבאר שבע יש נוהל חירום לחום מיושם בפועל, אך התחום הולך ומתפתח, הן ברמת הפיתוח והיישום והן במחקר.

בפברואר האחרון התכנסו ראשי הרשויות שמקדמות תוכניות הערכות לשינויי אקלים לאירוע חגיגי בבית הנשיא בירושלים, לציון התבססות ההיערכות בשלטון המקומי וסיום הכנתן של 70 התוכניות הראשונות. באירוע השתתפו לצד הנשיא, ד"ר דב חנין, יו"ר פורום הנשיא, השרה להגנת הסביבה, יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת, יו"ר מרכז השלטון המקומי ויו"ר מרכז השילטון האזורי, ראשי הערים ומובילי האקלים משבעים הרשויות. 

האירוע והדברים שנישאו, משקפים מצב חדש בהתהוות; התבססות אקוסיסטמה לאדפטציה בישראל, וליתר דיוק לאדפטציה מקומית. כבר ניתן לזהות עוגנים לאקוסיסטמה: 

•    חוסן וקהילה מעורבת כערובה להתמודדות – היכולות הקהילתיות, והתמיכה הרשותית מקבלות משנה תוקף בימים אילו ומהוות מסגרת מותאמת להערכות לשינוי אקלים

•    זירה מקומית מרובת אתגרים והתמודדויות – ההכרה בתפקיד המפתח שרשויות מקומיות לוקחות על עצמן בהתמודדות עם מצבי חירום, והיכולות הייחודיות שהן מביאות לאירוע

•    התמודדות עם שינוי אקלים כבר כאן -  אתגרי האקלים פוגשים את הרשויות המקומיות, בניהול מצבי אקלים קיצוניים שתדירותם עולה, בצורך לתת מענה לסביבה משתנה בשגרה ובחירום

•    חיבור בין מיטיגציה לאדפטציה – מעבר לאנרגיה מקיימת מבטיח כפל תועלות, צימצום גזי חממה ועצמאות באנרגיה, בדגש על הרמה המקומית, ומתוך הכרה בצורך לפתח מנגנונים ויכולות לתת מענה ראוי

•    שחקנים ייעודיים – ממשרדי ממשלה, דרך רשויות וארגונים, יש הכרה בצורך בבעלי תפקיד ייעודיים להתמודדות עם שינוי האקלים וההתמודדות המקומית;  אגף אקלים במשרד להגנת הסביבה,   תחום רשויות מקומיות במשרד האנרגיה, ארגון אקלימא – ככתובת ייעודית להערכות רשויות מקומיות, אגף אקלים במיקוד מקומי בקק"ל, מנהלי ורכזי אקלים ברשויות מקומיות

•    תמיכה במעבר ליישום – מינעד הרשויות המוקמיות בישראל רחב ביותר, הן נבדלות בגודלן, במשאביהן, וביכולתן הכלכלית, ככלל ובהערכות לשינוי אקלים באופן ניכר. כדי לייצר חוסן מקומי רחב,  נדרשת תמיכה ממשלתית, בהתאם לצרכים ולמאפיינים של הרשויות המקומיות

מתוך: מצגת אגף אקלים, המשרד להגנת הסביבה, כנס בית הנשיא פברואר 2025

אוניברסיטת תל אביב, מלווה ושותפה לבנייה ולהתגבשות של האקוסיסטמה, בין היתר באמצעות תוכנית המתמכים של בית ספר פורטר, קבוצת מחקר חום (שיתוף פעולה בין התכנית לניהול חירום ומיזם האקלים), המעבדה לחדשנות וקימות עירונית, ושורה של נשות ואנשי האוניברסיטה שמובילים את ההערכות ברמה הלאומית, ביניהם: פרופסור נגה קרונפלד שור, ראש בית הספר החדש לסביבה ולשעבר המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, אופיר פז פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב ומנהל פורום רשויות החוף, ד"ר דב חנין – יו"ר פורום האקלים של נשיא המדינה, ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי, ד"ר נטע ליפמן, מנהלת בית הספר החדש לסביבה לשעבר סמנכ"ל משאבי טבע ואקלים במשרד להגנת הסביבה, וד"ר אורלי רונן, ראש המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, שמשמשת כמנהלת המקצועית של תוכניות ההערכות מטעם משרד הגנת הסביבה ומשרד האנרגיה.
 

מקורות:

1.  International Council for Local Environmental Initiatives – Local Governments for Sustainability 
2.   The ICLEI Montréal Commitment and Strategic Vision 2018- 2024
3.   C40 –  רשת בינלאומית של הערים הגדולות בעולם לקידום ההערכות לשינויי האקלים
4.   https://uccrn.ei.columbia.edu/
5.   https://sdgs.un.org/goals/goal11
6.   ICLEI, 2011, World Bank, 2012.
7.   ICLEI, WORLDBANK, 100 Resilient Cities, C40, UNHABITAT
8.  Lovecchio, Johanna, Grga Basic, and Thaddeus Pawlowski. "Urban heat, vulnerability, and the public realm: lessons from Tel Aviv-Yafo and implications for COVID-19 recovery." Smart Sustain Fair Cities 40 (2020): 108-136.‏
9.  https://www.gov.il/he/pages/local_action_plan
10.  קידום עצי רחוב בערי ישראל - הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות ועצי רחוב כהיערכות לשינויי האקלים , יכוםס והמלצות בעקבות שולחן עגול ממשלתי בנושא ייעור עירוני, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה (2022)..
 

עדיין לא הצטרפתם/ן לרשימת התפוצה של ניוזלטר מיזם האקלים? מוזמנים/ות להצטרף כאן