זמן שאול: מתייבשים וטובעים?

להקלטת המפגש לחצו כאן

מר יאיר סאקוב, מייסד וראש מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב, שגם אירח את המפגש הנוכחי, בירך על המפגש והציג את מטרות הפעילות של המרכז ליזמות באוניברסיטה והכלים שמקבלים הסטודנטים במרכז לחשיבה ביקורתית ויזמית.

פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים תיאר את מצב הטמפרטורות היום והעובדה שכמות מזערית מסך המים בכדור הארץ הם מים מתוקים, במצב נוזלי, הראויים לשתייה ואת הצפי מבחינת כמות המים הזמינה לאדם בעתיד. בנוסף, פרופ' פרייס הציג את התחזיות לפיהן תתרחש הקצנה במחזור ההידרולוגי, כלומר המקומות המאופיינים באקלים גשום מלכתחילה, יחוו גידול בכמות המשקעים ואילו מקומות המאופיינים באקלים יבש – צפויים להתייבש עוד יותר ולחוות ירידה בכמות המשקעים, ביניהם איזור הים התיכון.

בהתחשב בכך פרייס הציג את מודל שבו ניתן להיעזר על מנת לבנות תכניות היערכות (אדפטציה) הכולל פרמטרים הקשורים למידת הסיכון לחוות אירועי קיצון כגון גלי חום, שטפונות, בצורות, סופות וכו'), מידת החשיפה של האוכלוסיה לאותם סיכונים מבחינת מאפיינים דמוגרפיים, תשתיות, נכסים תרבותיים ועוד ולבסוף – מידת הפגיעות של האוכלוסיה, מבחינת יכולת סוציו-אקונומית, משטר פוליטי, מערכות בריאות וחירום וכו'.

עזרא נוה, מנהל מחלקת התיעול בעיריית תל אביב יפו, הציג את מערך ניהול מי הגשם בעיר בעידן של משבר אקלים. נוה הציג את חודש יולי 2021 כנקודת מפנה בתחום ניהול הנגר העירוני, בשל רצף של אירועי גשם חריגים בעולם, שהביאו לנזקים אדירים. באזורנו, בסוף שנת 2023 הסופה 'דניאל' חוללה נזק רב באיי יוון וזכורה בעיקר בשל כמויות הגשם החריגות שהביאו לקריסת סכרים בעיר 'דרנה' בלוב, אסון שגבה את חייהם של אלפי בני אדם ועוד אלפים רבים מוגדרים נעדרים מאז. כמות הגשם שירדה בלוב באותו אירוע בודד היתה כפולה מכמות הגשם הממוצעת השנתית שיורדת באותו אזור. 

נוה הציג את שלושת האיומים המרכזיים בשינויי האקלים בנושא מים הרלוונטים לערי החוף – התגברות עוצמות הגשם, התחזקות הזרימות (למשל באגן איילון) ועליית מפלס הים, כל זאת מול סיכוני עלייה בזיהום המים ובינוי ופיתוח מואץ. במהלך 20 השנים האחרונות הוכפלה כמות הגשם המקסימלית שיורדת ב-10 דקות במהלך אירוע גשם. האתגרים הם רבים. אחד מהם למשל הוא ניקוז מי הנגר לים - ע"פ תרחיש הייחוס של עליית מפלס הים, עד סוף המאה  חלק ממוצאי ניקוז מי הגשמים של תל אביב צפויים להיות מטובעים מתחת לפני הים. נוה הציג את תרחישי הייחוס ותוכנית ההערכות והפתרונות של עיריית תל אביב אל מול שינויי האקלים.

דודי בלסר, ראש תחום חדשנות בקבוצת מקורות, הציג את מערך הולכת המים בישראל ואת חשיבות תחזוקת המערכות על מנת למנוע בזבוז מים, בעיקר במתקני התפלה אשר כביכול פתרו את נושא המחסור במים, אך הם מצריכים השקעת אנרגיה גדולה לתהליך ההתפלה. בהמשך בלסר פתח את נושא משק המים לדיון ושאלות מעניינות מהקהל במטרה לשמוע הצעות ורעיונות לשיתוף פעולה.

פרופ' הדס ממן שוחחה עם מיכל דולב, מנכ"לית מהנדסים ללא גבולות שהציגה את פועלם באזורים שנפגעים בשל משבר האקלים. האוכלוסיות חשופות מצד אחד לשינוי בדפוסי המשקעים והתמעטות באירועי הגשם ומנגד חווים אירועי גשם קצרים אך כבדים מאוד שלא מועילים לחקלאות המקומית. הן הציגו את האתגרים בהנגשת מים איכותיים והטמעת פתרונות טכנולוגים במדינות מתפתחות, בעיקר באפריקה.

ד"ר אורלי רונן שיתפה בעשייה ובחשיבה של אוניברסיטת תל אביב בנושא ההתמודדות עם שינויי האקלים בקמפוס והזיקה לתוכנית האקלים של עיריית תל אביב. רונן הציגה תוכניות אדפטציה של אוניברסיטאות בעולם ואת תהליך פיתוח תכנית האדפטציה של אוניברסיטת תל אביב. להדגמה, הוצגו נתוני המים שנצרכים באוניברסיטת תל אביב, מתוכם כשליש משמשים להשקיה ומיפוי תרמי של הקמפוס עם מוקדי הפגיעות.

המשתתפים הוזמנו למלא סקר שיעזור להעריך עמדות בעלי העניין לגבי מידת הפגיעות באוניברסיטת תל אביב, על מנת לשים את הדגשים הנכונים בתכנית ההיערכות של האוניברסיטה – כולם מוזמנים להכנס לקישור ולמלא.

פספסתם את המפגש? מוזמנים לצפות בהקלטה כאן.

עדיין לא רשומים/ות לרשימת התפוצה של 'מיזם האקלים'?  מוזמנים/ות להצטרף כאן