הזירה המקומית מתחממת?

סיכום מפגש זמן שאול לקראת הבחירות לרשויות המקומיות

18 פברואר 2024
Photo by Timo Volz on Unsplash
סיכום מפגש זמן שאול לקראת הבחירות לרשויות המקומיות

Photo by Timo Volz on Unsplash

 

להקלטת המפגש לחצו כאן

 

 

אם לא יהיה שינוי ברגע האחרון, החודש זה קורה - הבחירות לראשויות המקומיות יתקיימו ב-27.2.24, אחרי 2 דחיות בשל המלחמה. לקראת הבחירות, ערכנו וובינר 'זמן שאול' בנושא אקלים ורשויות מקומיות.

 

תשאלו מה ל'מיזם האקלים' ולנושא הזה?

 

ובכן, מיזם האקלים שם לו למטרה לקדם פתרונות והיערכות למשבר האקלים, והניסיון מראה שהשינויים הגדולים ביותר וההחלטות החשובות ביותר בנושא מדיניות אקלים – מתרחשים בעיקר דווקא בתחום השיפוט של הערים עצמן ולא ברמה המדינית.

 

הערים הן מנוע מרכזי בהנעת שינויים המטיבים עם התושבים והסביבה. עד כדי כך תפקידן של הערים חשוב, שבדו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) האחרון – הוקדש פרק שלם לנושא משבר האקלים והערים, מתוך הבנה כי כבר כיום רוב אוכלוסיית העולם, 56%, מתגוררת בערים ואחוז זה צפוי לגדול לכ-70% עד אמצע המאה. ההערכות מצביעות על כך שהערים כיום אחראיות לכ-75% מפליטות גזי החממה העולמיות ולכן – שינוי מדיניות המקדם תכניות איפחות (מיטיגציה) של גזי חממה והיערכות (אדפטציה) לשינויי אקלים – עשוי להביא לשינוי אמיתי בעולמנו המתחמם.

 

את הוובינר בו השתתפו כ-80 איש, קיימנו בשיתוף פעולה עם המכון לשלטון מקומי ע"ש שלמה להט. מר אופיר פז פינס, ראש המכון לשלטון מקומי, הנחה את המפגש.

 

פרופ' איתי סנד, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, פתח את המפגש, בהציגו את חשיבות הרשויות המקומיות בקידום הנושאים הסביבתיים ותיאר כמה מהיוזמות המוצלחות של ערים בישראל בנושא זה, ביניהן הפרוייקט הסולארי של חבל אילת-אילות, תכניות שיקום יישובי עוטף עזה הכוללות פרוייקטים בתחום האנרגיה המתחדשת ופרוייקט אנרגיה סולארית בעיר בני ברק שמביאה לפיתוח כלכלי חיובי של העיר.

 

את דבריו המשיך מר אופיר פז פינס ונתן סקירה על התפתחות הבחירות המקומיות בישראל והשינויים המרכזיים שהתרחשו לאורך השנים בשיטת הבחירה בשלטון המקומי וכן על חשיבותן של הערים בנושא קידום פעולות להתמודדות עם משבר האקלים

 

לאחריו הוצגו 2 הרצאות הסוקרות את הנושא הסביבתי-אקלימי והעיר:

 

ברמה המקומית בישראל, בהרצאתו של ד"ר ניר ברק מבית הספר לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, בשלושה הקשרים: המשבר הדמוקרטי, המשבר הסביבתי-אקלמי והקשר המוסדי במסגרתו הערים פועלות היכן שהמדינה נאלמת ונעלמת, בהדגישו כי ערים הן במידה רבה, הכוח העוצמתי ביותר שהאדם מפעיל על הטבע או על העולם הלא-אנושי. ניר אף מציע שנתייחס לעידן הנוכחי לא רק כעידן ה'אנתרופוקן' אלא כעידן 'אובונוקן', קרי העידן בו בני אדם מרוכזים ופועלים מתוך ערים. בהתמקדותו בתמורות בישראל, ניר מביא את מסקנותיו של מבקר המדינה שטען כי ברמה המדינית, נראה כי משבר האקלים עדיין אינו חלק ממפת האיומים הלאומית. עם זאת, ברמה המקומית עולה התמונה שונה בהרבה, והערים בישראל מקדמות תכניות למיטגציה ואדפטציה הרבה לפני שהנושא מקודם ברמה הלאומית. ניר הציג דוגמאות רבות לקידום נושאים סביבתיים וחברתיים לפני ולפעמים אף בניגוד וכקריאת תיגר על השלטון המרכזי ומהוות מנוע מרכזי לשינוי.

 

 ברמה הבינלאומית, בהרצאתה של ד"ר אורלי רונן ממיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב, ששפכה אור על המנגנונים מאחורי התפתחותן של ערים כבעלות חוסן אקלימי ומוכנות לאתגרים. אורלי הציגה כמה דוגמאות לאירועי קיצון שהתרחשו במועדים ובערים שונות. בעוד שאירוע אחד גרם להרס וגבה את חייהם של אלפי בני אדם, אירוע אחר, דומה באופיו, הביא להשפעה פחותה בהרבה. הסוד להבדל הוא מידת המוכנות של העיר, או החוסן שפיתחה, לקראת אירועים שכאלה. מידת החוסן גם משפיעה על משך זמן ההתאוששות של העיר מאירוע שכזה. ההבדל המרכזי, גרסה אורלי, הוא מידת המשילות. המנגנונים שמהווים את יכולת התפקוד של הערים כבסיס להיותה עיר בעלת חוסן הן תכניות מיטיגציה ואדפטציה כמובן, אך הציר הקריטי הוא המשילות העירונית עצמה. בהרצאתה תיארה אורלי מהם הגורמים שמקדמים משילות טובה לעניין האקלים והביאה דוגמאות מאירועי קיצון שזכורים לכולנו מהשנים האחרונות.

 

בחלקו הבא של הוובינר התקיים פאנל מרתק בהנחייתו של מר אופיר פז פינס והשתתפות ראשי עיריית ומועצות מקומיות נבחרות המתמודדים כעת בבחירות המקומיות:

  • ראש עיריית הוד השרון - מר אמיר כוכבי
  • ראש המועצה המקומית דליית אל-כרמל - מר רפיק חלבי
  • סגן ראש העיר נס ציונה - מר נאור ירושלמי

 

המשתתפים נשאלו על מידת הקשב של הציבור בימים מאתגרים אלה לנושאים סביבתיים כחלק ממצע הבחירות. המשתתפים העידו כי ניכר שלא רק שהקשב דל – אלא שמידת המודעות של הציבור לעצם העובדה שבכלל מתקיימות בחירות לרשות המקומית – נמוכה במיוחד, ולשיעור הצעה נמוך עלולה להיות השלכות מדאיגות, שכן הבחירה עלולה שלא לייצג נאמנה את רחשי הציבור. המשתתפים בפאנל הציגו בכנות את המצב בעירם ואת האתגרים מולם הם מתמודדים בתקופה זו בנושאים סביבתיים ובכלל.

 

סיכם את הוובינר ד"ר דב חנין, ראש פורום האקלים של הנשיא, שהדגיש את האתגרים המצויים בקשב לנושאים סביבתיים כאשר במקביל אנו עומדים מול אתגרים משמעותיים אחרים, ביניהם כמובן המלחמה אך גם המשבר שישנו בשלטון המרכזי. דב מציין כי לאור כל האתגרים הללו עולה כוחו של השלטון המקומי בקידום פתרונות משבר האקלים והאופן הנכון לקדם אותו הוא ע"י חיבור הפתרונות למציאות הישראלית, קרי הצגתם באופן שמחבר בין פתרונות לחסן אקלימי לתחומי חוסן אחרים -  ביניהם חוסן אקלימי-אנרגטי – ע"י ביזור שוק האנרגיה; חוסן בבטחון מזון; חוסן המגיע משמירה על סביבה ירוקה והגנה על הטבע כחשובה לבריאות הנפש וממתנת אירועי קיצון אקילימיים כמו גלי חום; חוסן שבא בדמות נגישות ותחבורה מביא לעידוד הליכתיות ועידוד רכיבה על אופניים; חוסן כלכלי של הרשות המקומית עצמה בדמות הטיפול בפסולת ולבסוף גם נושא החוסן הקהילתי. המשותף לכולם הוא שבקידום מהלכים שטיבם חוסן אקלימי, יקודמו נושאים בוערים שיגדילו את החוסן של הערים בכל הנושאים המקבלים חשיבות משמעותית יתרה, לאור האתגרים בהם אנחנו מצויים בשעה זו.

 

פספסתם את הוובינר? מוזמנים לצפות בהקלטה כאן.

 

עדיין לא רשומים/ות לרשימת התפוצה של 'מיזם האקלים'?  מוזמנים/ות להצטרף כאן

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>