מה לדובדבנים ולמשבר האקלים?

מועדי פריחה משפיעים על תהליכים רבים בטבע. פריחת עץ הדובדבן תלויה בשהות מספקת בתנאי טמפרטורות נמוכות, ומהווה סמן יעיל להשפעת שינויי האקלים.

ביפן מתועדים מועדי פריחת הדובדבן כבר משנת 812. כדי לסבר את האוזן, בשנה הזו היו בעולם כ-220 מיליון איש בלבד, 3% בלבד מאוכלוסיית העולם כיום המונה כ-8 מיליארד איש. התיעוד  מראה כי בעשרות השנים האחרונות ניכרת הקדמה משמעותית במועד שיא הפריחה בשל עליית הטמפרטורות, כלומר פריחת הדובדבן מתחילה יותר ויותר מוקדם בשנה.

אם תכננתם לבקר ביפן כדי לצפות בפריחה, יש לכך כמובן השלכות מבחינת התזמון שעליכם לקחת בחשבון כמובן, אבל אם רגע נסתכל על התמונה הגדולה – שינויי האקלים ניכרים כמעט בכל תחום בחיינו, כן, אפילו במועד פריחת הדובדבן.

העובדה שפריחת הדובדבן היא בעלת חשיבות משמעותית מאוד בתרבות יפן ומועד פריחת הדובדבן מתועד מזה יותר מ-1200 שנים, נותנת עוד עדות חשובה על כך שמה שאנחנו רואים שקורה במהלך 200 השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית ותחילת שריפת דלקי המאובנים – נפט, פחם וגז טבעי, לייצור אנרגיה, שהביאו לעליית ריכוז גזי החממה באטמוספירה ולעליית הטמפרטורה הממוצעת – הוא חריג.

היום בשנה בו מופיע שיא פריחת הדובדבן ביפן, החל משנת 812 ועד היום. ניכרת הקדמה הדרגתית ביום הפריחה ב-200 השנים האחרונות. מקור התמונה: Our world in data.

ומה בישראל?

עם עליית הטמפרטורות בישראל, ייתכן שבעתיד נתקשה לגדל כאן עצי דובדבן, שקדים, אפרסקים, נקטרינות ועוד – עצי פרי הקרויים 'נשירים'. 

ד"ר עמיר גבעתי, כיום מנהל השירות המטאורולוגי ומלמד בבית הספר ללימודי סביבה ומדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, אף התייחס לכך בכתבה שפורסמה רק לאחרונה. לדברי גבעתי, שפורסמו ב"כלכליסט" - "ב־30 השנים האחרונות ירדנו מ־1,500 שעות קור בשנה ל־800. זה אומר שאזורי הגידול הולכים ומצטמצמים. אם המגמה תמשיך ושעות הקור ירדו, יהיו שנים שבהן הפרי פשוט לא יצמח. עד סוף המאה, יכול להיות שנגיע למצב שבו אי אפשר יהיה לגדל בישראל תפוחים ודובדבנים".

מחקר ראשון מסוגו על עצי הגודגדן (דובדבן מתוק) בישראל, שהובל ע"י מירי קופרמינץ מביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ, בהנחייתם של פרופ' הדס סערוני וד"ר ברוך זיו, ופורסם בגיליון הנוטע, בחן את תגובתם לשינויים בהצטברות מנות הקור בחורף והחום האביבי ". הניתוח מצביע על ירידה מובהקת במנות הקור הצפויות באזורנו בעתיד", מסבירה פרופ' הדס סערוני, "בתרחיש האקלים המתון, הצפי הוא שבכמחצית מהשנים שיבואו לאחר אמצע המאה – הצטברות מנות הקור תהיה נמוכה ביותר ואף מתחת לסף הקריטי הנדרש ליבול הדובדבנים." 

מנתונים שקיבלנו מאסף שמיר, סמנכ"ל בחברת 'קנט' – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה תמונה מטרידה:

לכולנו נראה כאילו החורף האחרון היה דווקא לא רע – נראה שהיה כאן חורף אמיתי עם ריבוי גשמים, מהגשומים שידעה ישראל, וימים קרים. מסתבר שלא כך הדבר מבחינת התנאים הנדרשים לגידול עצי הפרי הנשירים. גידולים אלו זקוקים למה שקרוי "מנות קור" – שעות מצטברות של טמפרטורה נמוכה במהלך היממה. כמות מספקת של מנות קור משפיעה לחיוב על עצמת התרדמה של העץ, החיונית לגידולי הפירות. ככל שיהיו מספיק מנות קור, מנגנון היציאה מהתרדמה של העץ יהיו טוב יותר והעץ יניב פירות בריאים בכמות מיטבית יותר.

עם זאת, כאשר מסתכלים על 4 השנים האחרונות, חורף שנת 2024 שהסתיים ממש עכשיו, מציג ירידה של עשרות אחוזים במנות הקור, וזה עוד ביחס לשנה דלה מאוד יחסית במנות קור – שנת 2021, שעד לחורף הנוכחי נחשבה בעצמה לשנה מאוד לא טובה מבחינת גידולי הנשירים.
בכל אזורי החקלאות בהם מגדלי עצי פרי נשירים חלה ירידה במנות הקור בשנת 2024 ביחס לשנה הקשה של 2021. בממוצע בכל האזורים, מדובר על ירידה ממוצעת של 54% בשעות הקור לעומת שנת 2021.  לירידה הזו תהיה משמעות דרמטית על כמויות הפרי שיתקבלו בקיץ הקרוב ובוודאי תהיה לכך השפעה על המחיר שנשלם.

בנוסף, אנחנו חוזים יותר ויותר באירועי מזג אוויר קיצוני, הן מבחינת טמפרטורות ועוצמה אבל גם מבחינת מועד ההופעה שלהם. כך, אירוע קור קיצוני, שמגיע בהפתעה בחודש מרץ, כאשר הדובדבנים כבר יצאו מתרדמתם והחלו לפרוח – עלול לפגוע קשות בפרחים ובכך לפגוע ביבול הדובדבנים. מנגד, אירוע חום קיצוני שמגיע בזמן שהדובדבנים כבר מוכנים לקטיף, עלול לפגוע בפרות ולגרום לכך שהם לא יוכלו לצאת לשיווק לצרכנים. כל אלה הם אתגרים עימם נאלצים החקלאים להתמודד באופן מאתגר יותר ככל שכדור הארץ מתחמם, מה שמביא לשינוי האקלים שלנו ולשינוי דפוסי אירועי הקיצון.

אז בפעם הבאה שאתם מכינים עוגת דובדבנים, זכרו שלפניכם ניצבת עוגה שהיא לא רק טעימה, אלא בעלת חשיבות מבחינת התיעוד בנושא השפעות משבר האקלים. הנושא עצמו הוא לעיתים קשוח לעיכול, אז לפחות שהעוגה תהיה טעימה!

מעוניינים לשמוע כיצד ניתן לפעול בנושא? הצטרפו לרשימת התפוצה של 'מיזם האקלים' של אוניברסיטת תל אביב וקחו חלק בפעילות שלנו בהתמודדות עם משבר האקלים.