צעד קטן לאדם, צעד גדול לסביבה!

במסגרת השאיפה להפחתת פליטות גזי החממה שלנו בקמפוס, הוקמו צוותים שונים תחת היוזמה לניטראליות פחמנית שמקדמת אוניברסיטת תל אביב. אחד מהצוותים הללו עוסק במיחזור ופסולת. 

הקשר בין פסולת ופליטות גזי חממה לא תמיד ברור, אך מסתבר שטיפול בפסולת שאנחנו מייצרים, יכולה למנוע הרבה מאוד מפליטות גזי החממה שלנו. וזה לפני שדיברנו על המשמעויות הרבות הנוספות שיש להטמנת פסולת – השימוש בקרקעות שממילא אין הרבה מהן בישראל, סיכון מי תהום ועוד.

בראש ובראשונה הדרך הטובה ביותר להפחית את פליטות גזי חממה שמקורן בפסולת – הוא פשוט מניעת הפסולת מלכתחילה – כלומר לצמצם צריכה של מוצרים מיותרים כך שלא נשליך אותם לפח.

אבל אם כבר ייצרנו את הפסולת, חשוב שנדע שישנן פסולות שמביאות לפליטות גזי חממה היה והן מוטמנות באדמה, בסביבה נעדרת חמצן. כיום, כ-80% מהפסולת בישראל, לא מטופלת ומוטמנת באופן הזה. הטמנה בסביבה נעדרת חמצן (אנאירובית) מביאה לפליטות של גז המתאן, גז חממה עוצמתי, שמולקולה אחת ויחידה שלו היא שוות ערך ל-84 מולקולות של פחמן דו-חמצני מבחינת החימום. 

פסולת שמקורה בחי ובצומח היא פסולת שתעבור תהליך פירוק שכזה ותביא לפליטות מתאן. באילו פסולות מדובר? פסולת מזון כמובן, גזם וגם אולי תופתעו לשמוע – נייר וקרטונים!

אוניברסיטת תל אביב מטפלת בזרמי הפסולת השונים. בעקבות בחינת הכמויות של הקרטונים שנאספים מאוניברסיטה שנערכה יחד עם עיריית תל אביב, התגלה כי הכמות נמוכה מהצפוי וכי יש לנו כאן הזדמנות להפריד טוב יותר את הקרטונים מהפסולת הכללית. ולמה זה חשוב? כי לפי פרוטוקול גזי החממה GHG protocol, מקדם ההמרה של קרטונים שמוטמנים בקרקע כפסולת הוא גבוה מאוד: על כל 1 ק"ג קרטונים שמוטמנים, נפלטים לאטמוספרה גזי חממה שהם שווי ערך ל-2.5 ק"ג פחמן דו-חמצני. 

אגף הנדסה ותחזוקה של האוניברסיטה לקחו על עצמם את האתגר והציבו ברחבי האוניברסיטה כלובי איסוף ייעודיים לקרטונים, ממש ליד הדחסניות המשמשות לאיסוף אשפה מעורבת. 

"הצבנו את הכלובים באפריל לפני שנה", מספר אילן שרון, מנהל מדור גינון ותחזוקת חצר באוניברסיטת תל אביב, "ניכר ששיתוף הפעולה של כל הנוגעים בדבר יוצא מן הכלל! בשנת 2023 כבר עלינו ביותר מ-14% בכמות הקרטונים שמפונה למיחזור, יחסית לשנת 2022, וזה כשלוקחים בחשבון שברבעון הראשון של 2023 עוד לא התחלנו בפרויקט ושבשל המלחמה לא היו כלל סטודנטים בקמפוס במהלך אוקטובר-דצמבר, כך שבפועל הגידול הוא משמעותי הרבה יותר. זה בהחלט משמח לראות את התוצאות – מדובר בכ-4.5 טון קרטונים שמנענו את ההטמנה שלהם, וזה שווה ערך למניעת למעלה מ-11 טון פחמן דו-חמצני שהיו נפלטים לאטמוספרה. שינוי קטן שעשינו בהתנהלות היום-יומית, שהוביל לשינוי משמעותי בפליטות גזי חממה". 

נמשיך ונעדכן אתכם/ן בפועלנו לקראת עתיד ירוק יותר והפחתת פליטות גזי החממה בקמפוס.

מעוניינים לשמוע עוד כיצד ניתן לפעול בנושא? הצטרפו לרשימת התפוצה של 'מיזם האקלים' של אוניברסיטת תל אביב וקחו חלק בפעילות שלנו בהתמודדות עם משבר האקלים.