אז מה יצא מוועידת האקלים COP28?

מיד בתום ועידת האקלים, התכנסנו שוב, במסגרת מפגשי 'זמן שאול', לדיון בתוצאות הועידה.

גם במפגש הנוכחי, כמו במפגש הפתיחה, השתתפו כ-120 איש לשמוע מנציגינו בוועידה ומגורמים בולטים נוספים בתחום – על תוצאותיה.
הועידה השנה התקיימה בדובאי בהשתתפות נציגים רשמיים מכל העולם וכן משתתפי ועידה נוספים ובסה"כ הגיעו כ-85,000 איש לוועידה.

למעבר לידיעה לתקשורת של סיום הועידה, לחצו כאן
 

•    גיוס הכספים לקרן Loss & Damage, הקרן לפיצוי מדינות פגיעות לשינויי האקלים

 

•    הסכמה חשובה על מהלך Global Stocktake (GST) – "ספירת מלאי" לפליטות גזי חממה ובקרת ההתקדמות בנושא הפחתת פליטות לאור יעדי הסכם פריז. אותה ספירת מלאי קוראת למדינות העולם לנקוט בפעולות להשגת היעד ע"י הגדלת האנרגיה המיוצרת ממקורות מתחדשים פי 3 והתייעלות אנרגטית בשיעור כפול מהיום עד 2030, הפחתת השימוש בפחם ודלקי מאובנים "בלתי יעילים"

 

•    הצדדים גם הגיעו להסכמות בנושא ההיערכות לשינויי אקלים – Global Goal on Adaptation (GGA) – בעקבות ההבנה כי למרות המאמצים להפחתת פליטות, העולם מתקדם לכיוון של התחממות והשלכות נרחבות של שינויי האקלים ולשם כך יש צורך בהכנת תוכניות להסתגלות, שיצריכו תמיכה כספית במדינות פגיעות, תמיכה טכנולוגית ועוד

 

•    השנה הושם דגש משמעותי בוועידה על הנושא הפיננסי, ככזה שיאפשר את המעבר מדלקים פוסיליים, ונושא הקרנות בהם נאספים כספים לטובת המעבר והעזרה למדינות המתפתחות קיבל הרבה דגש, עם קרנות כמו The Green Climate Fund (GCF), Least Developed Countries Fund ועוד

 

 

ד"ר דב חנין, יו"ר פורום האקלים הישראלי מיסודו של נשיא המדינה, פתח את המפגש בהדגישו את החשיבות של ועידות אלה, שאמנם אין להן כוח מבחינת אכיפה, אך הן מייצרות אמת-מידה לסטנדרט עליו אפשר להיאבק ולכוון את הפעילות שלנו. ההישגים המרכזיים של הועידה, לטענתו של ד"ר חנין, הן ביצירת דינמיקה בינלאומית שתוביל לשינוי. הועידה הנוכחית קבעה, לראשונה, כי הדרך המשמעותית לפתור את משבר האקלים היא להתרחק ("to move away"") מדלקי מאובנים (עד כה לא נעשתה הצהרה שכזו).

ד"ר חנין מציין כי זהו הישג משמעותי. עצם העובדה שבועידה מורכבת שכזו, בה משתתפים נציגי חברות דלקי מאובנים, נאמרת האמירה הזו – הוא כבר הישג לא מבוטל. עם זאת, כאמור, זוהי אמת-מידה בלבד – האם נעמוד בה או לא – הדבר יוכרע כבר במגרש המדיניות והיעדים. 
בהמשך הציגו הדוברים השונים את רשמיהם מהוועידה וכמובן ביקורות שהועלו לגבי ההחלטות השונות.

 

הגב' איילת רוזן ראש אגף אמנות סביבתיות, המשרד להגנת הסביבה, בהרצאתה "מחדרי הדיונים – הסכמות ואי הסכמות בדובאי“ השתתפה בוועידה וסיפרה על שהתרחש בחדרי הדיונים, על ההישגים השונים שפורטו למעלה וגם על האכזבות.
 

מר גדעון בכר שגריר האקלים של ישראל, משרד החוץ בהרצאתו ”ישראל והעולם בהיבטי אקלים“ גם הוא דיווח היישר מהוועידה והתמקד בחלק של משמעויות הועידה מבחינת ישראל - הצורך בהגדלת יעדי הפחתת הפליטות של ישראל, מה שיגזור גם עדכון תוכניות בכדי להשיג את היעדים החדשים. זאת, במקביל להאצת תהליכי ההיערכות (אדפטציה) בישראל לטובת בניית החוסן שלנו לקראת שינויי האקלים. לבסוף, חשיבות מיצוב ישראל כמדינה שמספקת פתרונות חדשניים כמובילת חדשנות הקשורה באקלים – חקלאות, מים, אנרגיה וכו'.

גדעון ציין כי ההחלטות שהתקבלו בוועידה ייצרו תהליך גלובלי ארוך טווח שישנה את היחסים הבינלאומיים את הכלכלה הבינלאומית, כך שמקבלי ההחלטות צריכים כבר כעת פתרונות שיעזרו להם לעבור לאנרגיות מתחדשות תוך מספר שנים ובמקביל להתייעל אנרגטית. הדבר מייצר המון הזדמנויות ואם ישראל תדע למצב עצמה כמי שיש לה הפתרונות, תוך שיתופי פעולה אזוריים – המדינה תוכל להרוויח מכך.

 

פרופ' דני רבינוביץ', בהרצאתו "סובסידיות פחמן – לפני ה-COP ואחרי" התמקד בהצהרות שיצאו בסיום הועידה - "זו תחילת הסוף של הדלקים המאובנים", "עכשיו על כל הממשלות וכל העסקים לכוון את ההצהרות ההתחייבויות שלהם לתוצאות כלכליות אמיתיות, ללא דיחוי", "עלינו לחדול מסובסידיות לא יעילות לתעשיית הפחם" וכו' והדגיש את החשיבות לשים לב למה שנאמר בהצהרות הללו ובעיקר – למה שלא נאמר.

פרופ' רבינוביץ' ציין כי ישנה התמקדות בתעשיית הפחם שגוועת ממילא תוך ביקורת על כך שחברות דלקי המאובנים שהשתתפו בוועידה ביקשו בעיקר להגן על מה שהוא כינה "הגביע הקדוש" - סבסוד ייצור אנרגיה מדלקי מאובנים.

 

שרון בנג’ו מאקופיס מזרח התיכון בהרצאתה ”על שולחן הדיונים – מים ואקלים” תיארה את חשיבות המשך שיתוף הפעולה האזורי ישראלי-ירדני-פלסטיני, העמקת השותפויות הקיימות ויצירת חדשות כהזדמנות, לאור העובדה שבסופו של יום, כולנו נשלם את המחיר בשל שינויי האקלים.

שרון הדגישה כי עלינו לזכור ששכנינו כבר נמצאים על הסף מבחינת השפעות משבר האקלים, ולהחמרה שלהן תהיינה השלכות על היציבות האזורית ובטחון מים ואנרגיה גם אצלנו. 

 

גארי סולימן Central National Up-Start בהרצאתו "חדשנות ישראלית ב-COP28” סיפר על המשלחת המקורית שאמורה הייתה להגיע לוועידה, עם יותר מ-1000 איש ממאות סטרטאפים שונים.

המשלחת צומצמה בשל המצב הבטחוני למשלחת קטנה בה השתתפו כ-20 חברות סטארט-אפ בלבד. עם זאת, גארי הדגיש ובכן התחבר לדבריו של גדעון בכר, את חשיבות המיצוב של ישראל כסטארט-אפ ניישן גם בנושא אקלים וכתורמת מרכזית לפתרון משבר האקלים. 

 

ד”ר דוד לרר ממכון הערבה ללימודי הסביבה בהרצאתו ”על שולחן הדיונים - הגריד כחסם למעבר לאנרגיה נקיה ופתרון חוצה גבולות”, תיאר את חשיבות ההשקעות בנושא רשת החשמל (הגריד) שכיום לא מותאמת לקבלת תוספת אנרגיה ממקורות מתחדשים.

עוד הדגיש את המצב במדינות מתפתחת, בהן לכ-800 מיליון אנשים אין כלל חיבור לרשת חשמל. בוועידה נערכו דיונים לגבי התכנון העתידי מבחינת אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח ומה היכולת בפועל של רשתות החשמל לקבלת את האנרגיה ממקורות אלו והתגלה כי ישנו פער גדול מבחינת היכולת של רשת החשמל לשאת את התוספת הזו.

האילוץ הזה הוא משמעותי ומאיים על היכולת להיפרד משימוש בפחם וגז הטבעי בקצב הרצוי. ד"ר לרר הדגיש כי נושא השקעות בגריד הוא מרכיב קריטי בהצלחה במעבר לאנרגיות נקיות.

 

 Steve Davidson, מנהל האסטרטגיה של "Cambridge Zero", סיכם את רשמיו גם הוא ישירות מה-COP וסיפר על התפקיד של האקדמיה בוועידות הללו.

סטיב הדגיש כי הועידה הייתה מושתתת באופן משמעותי על "עובדות מבוססות מדע" וחשיבות המדע בקבלת ההחלטות. סטיב מדגיש את חשיבות נוכחות נציגי אוניברסיטאות בוועידה.

עם זאת, הוא גם העביר ביקורת על הגודל העצום של הועידה ועל מה שהוא כינה "תיירות COP" – ריבוי משתתפים שמגיעים לוועידה (השנה השתתפו כ-85,000 איש לעומת ועידת גלזגו בה נכחו כ-40,000 איש למשל) ונשאלת השאלה האם באמת כל מי שמגיע הוא בעל תפקיד או שישנה חשיבות שיגיע.

על הנושא הזה התפתחו דיונים בשאלה האם זהו סימן חיובי או שמא יש משתתפים שבאים מסקרנות בלבד ואין להם תפקיד משמעותי.

עוד ציין כי הועידה פרוסה על שטח בגודל של למעלה מ-4 קמ"ר, מה שמייצר קשיים מבחינת ארגון החלל והדיונים בין השותפים. סטיב גם ציין כי הדיונים שמתרחשים בין המדינות מתקיימים באזור מופרד באופן די ברור מאזור הארגונים הסביבתיים.

 

צור משעל מאוניברסיטת תל אביב בהרצאתו ”מה שרואים ומה ששומעים – איך מסקרים את ה-COP” חתם את המפגש והציג באופן מרתק את הסקירה התקשורתית של ועידת האקלים והציג דוגמאות לאופן בו ערוצי התקשורת משני צידי המתרס הפוליטי מתייחסים (או מתכחשים) לנושא האקלים.

לבסוף חתמנו את המפגש עם וידאו שמבקר ומתנגד לשקרים שאינם מבוססי מדע שמופצים בערוצי החדשות השונים, מומלץ מאוד לצפות!

 

ועידת COP29 תתקיים באזרבייג'ן בשנת 2024 והועידה אחריה, COP30, תתקיים בשנת 2025 בברזיל.