האם יהיה חדש תחת השמש?

ביום ראשון ה-3.12.23 התקיים מפגש וירטואלי רב-משתתפים (למעלה מ-100) בו קיבלנו סקירה מהנוכחים בוועידה של המתרחש והתקיימו הרצאות ודיונים בנושא. לצפייה במפגש

הצטרפו אלינו למפגש הסיכום של ועידת האקלים ב-17.12.23 בין 12:00-14:00. להרשמה >
 

COP 28 – נעים להכיר!

כנסי שינויי אקלים של האו"ם, המוכרים בשם COP (Conference of Parties) מתקיימים מדי שנה, והם הפורום הבינלאומי היחיד בעולם בו חברות כמעט כל מדינות העולם ותכליתו קבלת החלטות בנושא שינויי אקלים בשיתוף פעולה גלובלי. במילים פשוטות, ה-COP הוא המקום בו העולם מתכנס כדי להסכים על דרכים להתמודד עם משבר האקלים, כמו הגבלת עליית הטמפרטורה העולמית ל-1.5 מעלות צלזיוס, עזרה לקהילות פגיעות להיערך ולהסתגל להשפעות שינויי האקלים, והשגת יעד לנטו אפס פליטות גזי חממה עד 2050.

השנה מתקיים הכנס ה-28 במספר ויותר מ-70,000 נציגים צפויים להשתתף בו, כולל המדינות החברות באמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים (UNFCCC). בין המשתתפים נמנים גם מנהיגים עסקיים, צעירים, מדעני אקלים, עיתונאים ועוד מומחים ובעלי עניין שונים. צוות 'מיזם האקלים' מלווה מקרוב את הועידה.

תקציר המפגש

ראשון פתח פרופ' קולין פרייס (מיזם האקלים) עם ברכות ומיד לאחר מכן הוקרנה ברכתו המרגשת של נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, שהתייחס הן למצב במדינה והדגיש שאנחנו נמצאים במלחמת אין-ברירה ועם זאת הדגיש, כי האתגר של משבר האקלים לא מחכה ועל כולנו לבחור בחיים ולפעול למען הנושא.

פרופ' פרייס המשיך והחל בסקירת כמה נתונים עכשוויים המעידים על שנת 2023 כשנה יוצאת דופן. הוצגו גרפים המראים את העלייה החריגה בטמפ' האוויר והאוקיינוסים, הגידול בשטח השריפות וכן כיסוי הקרח הנמוך במיוחד השנה ולבסוף הוצגו 10 שיאים שנשברו בשנת 2023. גרף מטריד במיוחד היה זה שמציג את הטמפרטורה בשנת 2023 (באדום) אל מול רף עליית הטמפ' הממוצעת של 1.5 מעלות צלסיוס יחסית לתקופה הטרום תעשייתית (קו מקווקו), שהוא כזכור הרף העליון של עליית הטמפרטורה עליו הוסכם בועידת פריז. מעבר לרף זה, שהיה במקור 2 מעלות צלסיוס ועודכן, לאור מחקרים רבים שפורסמו בנושא, ל-1.5 מעלות צלסיוס - צפויות השלכות משמעותיות מאוד על האקלים, המערכות הפיזיות, הכימיות והביולוגיות בכדור הארץ.

^{גרף מטריד במיוחד: הטמפרטורה בשנת 2023 (באדום) אל מול רף עליית הטמפ' הממוצעת של 1.5 מעלות צלסיוס יחסית לתקופה הטרום תעשייתית (קו מקווקו)}

לאחר מכן עברנו לדיווח ישירות מועידת COP שניתן ע"י נציגנו בדובאי מר גדעון בכר, שגריר האקלים של ישראל וע"י ד"ר טארק אבו חאמד, מנכ"ל מכון הערבה. עודכנו כי הביתן הישראלי, שנוכחותו קטנה יותר בשל המלחמה, מתמקד בחדשנות ובפתרונות ישראליים בתחומים שונים – אנרגיה מתחדשת, בטחון מזון, חקלאות, תחליפי חלבון מן החי, מים ופתרונות מבוססי טבע. השנה הוחלט לכלול נציגי חדשנות מהעוטף ואף הוקמה פינה לציון חטופינו בעזה. הודגשה החשיבות והעבודה הרבה שמתבצעת בין נציגנו לבין נציגים מהאזור על מנת לשמר, גם בתקופה זו, את שיתוף הפעולה עם הירדנים, הפלסטינאים ואף עם גורמים מתוך רצועת עזה לטובת הכנות ליום שאחרי.

הסקירה העלתה כמה נקודות אופטימיות:

• ראשית, החלק הראשון של הועידה הסתיים עם מספר שיא של כ-150 מנהיגים מכל העולם, ההשתתפות הגדולה ביותר אי פעם
• כבר בתחילת הועידה אומץ סדר היום (האג'נדה) של הועידה, דבר שאינו מובן מאליו ובעבר גרם לעיכובים בקבלת החלטות
• ביום הראשון אומצה והתקבלה החלטה היסטורית לגבי קרן Lose & Damage, שמטרתה לתמוך במדינות פגיעות במיוחד להשלכות משבר האקלים. המהלך קריטי לרתימת המדינות המתפתחות למאמץ להפחתת פליטות. ראו כתבה בנושא כאן 
• לפי דו"ח ה-OECD היעד של העמדת קרן מימון אקלים Climate Finance בסך 100 מיליארד דולר בשנה שמעמידות מדינות מפותחות לטובת מדינות מתפתחות – הושג בשנה האחרונה

ועדיין, ישנם כמה אתגרים ופערים משמעותיים:

• לפנינו תהליך שנקרא Global stock take (GST) – תהליך שמטרתו להעריך את התקדמות העולם מבחינת ההתקדמות שנעשתה מאז הסכם פריז שנחתם ב-2015 בתחומי מיטיגציה (איפחות גזי חממה), אדפטציה (היערכות לשינויי אקלים) ומימון אקלים. המסקנה היא כי נכון להיום אנחנו לקראת התחממות של 3 מעלות צלסיוס. על מנת להימנע מכך ישנה עבודה לקראת ניסיון להגיע להחלטה להכפיל פי 3 את האנרגיה המיוצרת מאנרגיות מתחדשות עד 2030, הכפלת ההתייעלות האנרגטית פי 2 (מ-2% לשנה ל-4% בשנה) ויעדי צמצום צריכת דלקי מאובנים.
• תהליך נוסף לפנינו נקרא Global Goal on Adaptation (GGA) בו מחליטים על פתרונות מסוכמים כיצד להיערך להשלכות שינויי האקלים.
• נושא נוסף נקרא New Collective Quantified Goal  (NCQG) במטרה להגדיל את מימון האקלים מ-100 מיליארד דולר בשנה ל-200 מיליארד דולר בשנה.

מר יוסי אברמוביץ', מנכ"ל Global Gigawatts עדכן אותנו גם הוא ישירות מדובאי וסיפר כי ישנה הרגשה של התקדמות, בניגוד לוועידות קודמות, וסיפר שזו הפעם הראשונה בה יש בCOP יום שמיועד כולו לנושא הבריאות. עוד סיפר על הקשר שישנו בין מלחמה ודלקי מאובנים, כאשר מחירם עולה והם הופכים רווחיים יותר למפיקים ולכן ציין כי לדעתו ככל שנקדים לזנוח את דלקי המאובנים יגיע השלום מהר יותר. ניתן דגש על כך שהסקטור הפרטי מוביל את החדשנות בתחום וחשיבותו גדולה מאוד.

בהמשך המפגש, עברנו לדוברים מכאן שהרחיבו את היריעה על משבר האקלים בהקשר האזורי שלנו:

פרופ' און ברק, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, הציג באופן מרתק ומקיף כיצד משברי אנרגיה והכלכלה הפוסילית מעצבים את המזרח התיכון וכיצד משבר האקלים והמלחמה קשורים בהחלט האחד בשני, כאשר הרווח על הפקת חבית נפט הוא עצום וכיצד דלקי מאובנים הופכים יותר ויותר קריטיים ויותר ויותר מחוללי אלימות ומעצבים את אזורנו. בין היתר, אחת האמירות הבולטות במהלך סקירתו של פרופ' ברק היא אמירתו שאל לנו להתייחס לגז טבעי כ'גז מעבר' שכן "גז טבעי הוא גז מעבר אל הגיהינום".

גלית כהן, ראשת התוכנית לשינויי אקלים במכון לביטחון לאומי ה-INSS, סקרה את המצב הייחודי בו ישראל נמצאת לראשונה במלחמה הנוכחית, כחלק מקואליציה אזורית, בחסות אמריקאית, שכוללת את הכוללת את האמירויות, ערב הסעודית, ירדן ומצרים. היה וישראל תמשיך להיות משויכת לקואליציה הזו לאחר המלחמה, יהיה לה תפקיד חשוב גם בתחום האקלים. גלית הדגישה את מיקומנו הייחודי במזרח התיכון כנקודה חמה (hot spot) מבחינת ההשפעה של השלכות האקלים בכך שיהיו מקומות בהם לא ניתן יהיה לחיות בשל עליית הטמפרטורות ושינויי האקלים ועל החשיבות של פעולות ושיתוף פעולה לקראת הבאות. לבסוף הודגשה החשיבות של אזור עוטף עזה כ"אסם המזון" של ישראל וכמקור לחדשנות וטכנולוגיות חדשות בשת"פ עם מדינות הקואליציה על מנת ליצור פתרונות למרחב שלנו ולעולם בנושא האקלים.

סיימנו את המפגש בפאנל אותו ניהלה ד"ר אולי רונן (מיזם האקלים) על מנת לבחון מהן הציפיות שלנו, אם יש כאלה בכלל, מוועידת האקלים הנוכחית. בפאנל השתתפו ד"ר דב חנין, ראש פורום האקלים של הנשיא, מאיה יעקבס, מנכ"לית ומייסדת-שותפה של Climate-Net ואלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה

ראשית התחלנו בשאלה מהן הציפיות מהוועידה ומה אמורים להיות התוצרים ממנה

כאן מאיה התייחסה בהרחבה לחשיבות העמידה על המשמר אל מול חברות הנפט, שבחלקן מארחות את הועידה. זכורה במיוחד האנלוגיה שביצעה מאיה יעקבס בין התצפיתניות שהתריעו על האיום הקרב מעזה ובין הקהילה המדעית והמקצועית שמתריעה ללא הרף על הסכנות של תעשיית דלקי המאובנים שיגרמו לאסונות טבע משמעותיים, שמאיימים על בטחון המים, המסחר הימי, תרבות הפנאי וכו' והחשיבות של הסטת ההשקעות.

אלעד נשאל האם ניתן בכלל להשפיע על סדר היום עם נושאים אקלימיים

אלעד הדגיש את החשיבות של לחץ ציבורי והדור הצעיר שאומר "עד כאן" ככלי יעיל להשפעה ולשינוי מדיניות. עם זאת, ציין את הבדידות הפוליטית שאנחנו חווים כרגע הן בשל עליית נושא הכחשת שינויי האקלים, גם בארץ, והן בשל אמירותיה של גרטה טונברי ובדילמות שישנן לפעילי אקלים ברחבי העולם המתלבטים האם הם יכולים גם לתמוך בזכויות אדם, גם לתמוך בפעולות נגד האקלים וכו', דבר שמגדיל את המורכבות בעבודה מול ישראל.  אלעד הדגיש כי נכון להיום אמנם נאמרות אמירות נכונות לגבי הפחתת השימוש בדלקי מאובנים וייעוד כספי לטובת פיצוי, אך לא נלקחות החלטות קונקרטיות לגבי מדיניות אמיתית ואמיצה לטובת הפחתה בפועל של פליטות גזי החממה - ע"י הסטת השקעות והסטת תשתיות לטובת העניין.

בהמשך לדבריו של אלעד, נשאל ד"ר דב חנין כיצד יכולה להיראות מדיניות שכזו, שאיננה פופוליסטית אלא אמיצה ואמיתית

ד"ר דב חנין ביקש להדגיש קודם כי אנחנו באתגר כפול – מחד האיום הגדול ביותר על האנושות,  משבר האקלים ומאידך הסכסוכים האזוריים. לנוכח המשבר הזה עלינו ועל שכנינו למצוא דרך לפתור את הסכסוכים שלנו על מנת לייצר דרך להתמודד יחד עם השלכות משבר האקלים.

דב הדגיש את החשיבות של ועידת האקלים כמנוף אצלנו בארץ כדי לקדם את המודעות לקידום פתרונות ואלטרנטיבות שישנן. דב הציג את 5 הדגשים עליהם הם שמים את עיקר המשקל בפורום האקלים לטובת שינוי סדר היום  – החוסן האנרגטי של המדינה וחשיבות שלא להיות תלויים בדלק מיובא או בגז טבעי מהים ועלינו לעבור למשטר אחר של אנרגיה שמתבסס על אנרגיה סולארית. התחום השני הוא בטחון מזון, בדגש על הנגב המערבי, אסם המזון של ישראל תוך טיפוח החקלאות הישראלית. פיתוח חוסן תחבורתי ע"י שימוש ושינויים על בסיס תשתיות קיימות ולאו דווקא חדשות. חוסן קהילתי וסביבתי וחשיבות הטבע כמקור לריפוי. הדגש האחרון הוא על תעסוקה ירוקה – עובדי חקלאות, מקצועות ה-Care – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכדומה שיהוו משאב חשוב בהיערכות לשינויי אקלים.

לסיכום נשאלו חברי הפאנל כיצד שינויי האקלים ישפיעו על סביבת החיים שלנו וכיצד ניתן לבצע שינוי מבחינת מיטיגציה ואדפטציה

אלעד הדגיש את המשבר הדמוקרטי בו אנחנו נמצאים וכן את הבחירות המוניציפליות שם נושאים סביבתיים כמעט ולא באים לידי ביטוי וכי עלינו לזכור כי ההשפעה של הציבור והאזרחים היא בסקאלות יותר קטנות. לכן, ישנה דווקא חשיבות רבה מאוד להשפעה מקומית, מוניציפלית, על סדר היום כגשר להשפעה רחבה יותר. אלעד הציג את הפעילות האזרחית המוצלחת שאנחנו רואים בהתנדבות הקהילה בשל המלחמה והאופן בו האזרחים יכולים להשפיע.

מאיה ציינה כי עלינו להתנהל באופן של "השקעה בפתרונות שצמודים למדע ולא רק למדד" מכיוון שאין לנו זמן לבזבז על פתרונות שלא הוכיחו את עצמם, את השיקום של הבניה בארץ יש להתאים לאקלים של אזורנו ולדאוג לא רק "To Build Back Better" אלא גם "To Build Forward Better", לתת להייטק הישראלי את הכלים כדי להפוך את ישראל למובילה עולמית בפתרונות הללו ולהסתמך לצורך כך על הזירה העסקית, על טכנולוגיות ושירותים ומשם תגיע התשובה לשלל האתגרים שלפנינו. כמו כן מאיה הדגישה את הפוטנציאל הגדול שיש לנושא המסחר בפליטות פחמן כדי לגייס השקעות לשיקום ושימור טבע במדינות חלשות יותר. 

דב סיכם את המפגש ותיאר את מקומה של ישראל בהתמודדות והדגיש כי חלקה של ישראל איננו קטן שכן אין להסתכל על חלקה של ישראל בבעיה אלא על חלקה של ישראל בפתרון וההזדמנויות הנגזרות מכך.

לצפייה בהקלטת המפגש >

כיצד תסתיים הועידה? האם יתקבלו החלטות אמיצות?

הצטרפו אלינו למפגש הסיכום של ועידת האקלים ב-17.12.23 בין 12:00-14:00, להרשמה >