פרוייקט עדויות האקלים - תל אביב, ישראל

"בכל קיץ אנחנו סובלים מאוד מהליכה ברחוב, ובכל חורף – סובלים מאוד מהצפות בכבישים ובמדרכות"

קולות של שינוי - תל אביב - סטודנטים מתכניות בינלאומיות מספרים על שינויי האקלים מסביב לעולם

מה שמך ומאיפה אתה? 

 

שמי הוא נעה פישר, ואני גרה בתל אביב. 

 

 

עד  כמה את ערה לנושא שינויי אקלים? 

 

מאוד. בצעירותי תמיד התעניינתי בסביבה ובטבע, הרבה בזכות ההורים שלי שלקחו אותי לטיולים רבים. אך נקודת המפנה הייתה לפני 9 שנים, כשהחלטתי לעבור לטבעונות מטעמים מוסריים. חקרתי על מעבר לצריכת מוצרים מן החי, והלמידה חשפה אותי על משבר האקלים, כי יש קשר הדוק בין השניים. כך המשכתי להתעניין, ובהמשך החלטתי לעסוק בתחום גם בחיים האישיים שלי, ועבדתי ככתבת סביבה ובעלי חיים ב-Ynet.  

 

 

תארי את מזג האוויר בישראל

 

את רוב חיי ביליתי במדינת ישראל. הקיץ מתאפיין בטמפרטורות מאוד גבוהות. באזור מישור החוף מתווספת לכך גם לחות מאוד גבוהה, מה שמחמיר מאוד את ההתמודדות עם החום הכבד. כמו כן, הקיץ הינו ארוך מאוד – מתחיל לרוב באזור חודש יוני, עדיין חם אפילו עד אוקטובר. יתרה מזאת, אין כלל גשמים בחודשי הקיץ. עונות המעבר בישראל הן קצרות מאוד, ולעיתים הן כמעט ולא מורגשות. החורף מתאפיין בירידה בטמפרטורות ובגשמים, אך יש הבדל משמעותי בטמפרטורות וכמות המשקעים בחלקים השונים של המדינה, למרות קנה המידה הזעיר שלה. זאת בשל המיקום הגיאוגרפי המיוחד של ישראל, שנמצא בין שלוש יבשות: אירופה, אסיה ואפריקה. בצפון הארץ יורדים לרוב יותר משקעים מאשר בשאר החלקים, ובאזורים המדבריים של המדינה יורדים מעט מאוד משקעים. משבר האקלים משפיע מאוד על האקלים הישראלי, וזה בא ידי ביטוי בהתחממות יותר גבוהה מהממוצע העולמי, בגלי חום מרובים, ובחורף – אירועי הצפות. 
לצערי הרב - הערים שלנו בישראל לא מתוכננות בהתאם למשבר האקלים. אין מספיק עצים ברחובות (עצים מספקים צל ומקררים את הטמפרטורות), והתשתיות לא מתאימות לאירועי גשם קיצוניים. כך – בכל קיץ אנחנו סובלים מאוד מהליכה ברחוב, ובכל חורף – סובלים מאוד מהצפות בכבישים ובמדרכות.  
 

 

 

 מה דעתך על שינויי אקלים? מה הסיבה העיקרית ומה יכול להיות הפתרון? 

 

לפי חוקרים, משבר האקלים נגרם בעיקר של פליטה מתמשכת (כמה מאות שנים) של כמות לא-טבעית של גזי חממה לאטמוספירה, הנובעת מפעילות אנושית. יש לציין כי משבר האקלים אינו המשבר הסביבתי העולמי היחיד שכדור הארץ מתמודד איתו. משבר חשוב לא פחות הוא הנסיגה הקיצונית של מגוון ביולוגי – צמחים ובעלי חיים. ההערכות הן שמדובר על כ-70% נסיגה באוכלוסיית בעלי החיים מאז שהחלו למדוד, שזה בשנות ה-70. אלו מספרים לא נתפסים, שפוגעים אנושות במערכות האקולוגיות בעולם. הירידה במגוון הביולוגי קשורה גם לשינוי האקלים, אך ממש לא רק: פעילות אנושית הכוללת הסבת שטחים טבעיים לחקלאות ולבנייה והחדרת מינים פולשים הם גורמים עיקריים במקרה זה. 

 

אני סבורה שאנחנו בתור בני אדם צריכים להיות יותר קשובים לסביבה שבה אנחנו נמצאים, ולהבין שהקיום של המערכות הטבעיות של כדור הארץ משפיע גם עלינו באופן ישיר. ההכרה בכך תוכל להוביל לאורך חיים יותר מקיים בעולם, ש(בתקווה) יעזור לנו בהתמודדות עם המשברים החריפים הללו. 


גם בני האדם היחידים יכולים להשפיע. לדוגמה, הפחתה בצריכת מזון מן החי, שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית, צריכה מופחתת (פחות קניות באינטרנט, רכישת מוצרים ביד שנייה וכו'), שימוש מחדש של חומרים ומחזור יוכלו מאוד לסייע. גם העברת המסר הלאה יכולה מאוד לעזור לכולנו לחיות בעולם יותר טוב.  
 

 

לחזרה לעמוד הראשי

 

מעוניינים.ות לשמוע כיצד ניתן לפעול בנושא? הצטרפו לניוזלטר של 'מיזם האקלים' של אוניברסיטת תל אביב וקחו חלק בפעילות שלנו בהתמודדות עם משבר האקלים.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות יש לפנות למערכת הפניות >>