זמן שאול - מפגשי צהריים על משבר האקלים: מה הקשר בין משבר האקלים לעולם התעסוקה?
אם המעבר לכלכלה "ירוקה" הוא דבר רצוי, מי עלול להיפגע ממנו?
במפגש המקוון בנושא זה, דנו בשאלות בעזרת דוברים מובילים מארגוני החברה האזרחית ודוברים מהאקדמיה.
הנה סיכום המפגש וקישור להקלטה
בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות למשבר האקלים והגורמים לו, הולך ומתחדד הצורך בהפיכת המשק הכלכלי למשק דל פחמן וקידום תעסוקה ירוקה. למעבר למשק דל פחמן צפויות תועלות כלכליות גדולות בטווח הבינוני והארוך, אולם בטווח הקצר הוא צפוי לפגוע בעובדי התעשיות עתירות הפליטות. על כן נשאלות השאלות כיצד ניתן לקיים מעבר זה בצורה הוגנת וצודקת ככל האפשר? מי צריכים לקחת חלק בשיח? ומה היא בכלל תעסוקה ירוקה.
במפגש זמן שאול שהתקיים ביום א', 21.5.2023, התקיים דיון עם מומחים מארגוני עובדים, הזירה העסקית והאקדמיה בנושא.
המפגש התקיים באופן מקוון. ניתן לצפות פה בהקלטת המפגש
מיטל פלג מזרחי, מיזם האקלים, חיים וסביבה, סקרה את ההגדרות של תעסוקה ירוקה והתרומה שלה להתמודדות עם משבר האקלים,. מיטל דנה במשמעות של מעבר צודק לכלכלה דלת פחם, ושל מנגנונים שיכולים לשמור על עובדים בתהליכי מעבר, כדוגמת הסבה צודקת ושיתוף עובדים.
עמית בן צור, פורום ארלוזורוב, הציג מחקר משותף עם רן רביב ממרכז השל. המחקר מתאר מעגלי פתיחה מתרחבים, מעבר לעובדים בענפים שהעבודה שלהם בסיכון.
הם מגדירים 3 מעגלים של איומים:
- מקומות עבודה לפי תחום (דוגמת ענפי אנרגיה, כימיקלים, מתכות, גם שירותים פיננסים)
- איום על תנאי עבודה פיזיים (תשתיות, מסילות, חשמל, מים, כל מי שעובד בחוץ)
- עומסי עבודה, מי שמטפל בנפגעי אירועים ובשיבושים במערכת: רווחה, חינוך לדוגמה.
עמית בן צור סקר דוגמאות מהעולם ומישראל שהובאו במחקר והגדרת מטרה של נייר מדיניות: הבטחת מעבר הוגן וגם הבטחת תנאי עבודה למי שמושפע משינוי אקלים.
תמונה: עמית בן צור מציג את תוצאות המחקר
ראומה שלזינגר – כוח לעובדים דיברה על המשמעות של המעבר לכלכלת דלת פחמן בהקשר של מאבקי תעסוקה כדוגמת השפעת סגירת מיכל האמוניה במפעל חיפה כימיקלים, ב-2017 על העובדים.
בשוק התעסוקה ישנו מעבר מתעסוקה בתעשיות גדולות שיש בהן הסכמים קיבוציים ומסורת ארוכה של התארגנות עובדים למסגרות שבהן קשה יותר לאגד את העובדים. הדבר מוביל לפגיעה בתנאי העובדים וביציבות תעסוקתית. נדרש לדאוג ליכולת להתאגד בכל תחומי התעסוקה, גם ב-"תעשייה ירוקה" עם שכר הוגן ותנאים המאפשרים יציבות תעסוקתית לאורך זמן.
דוגמה אחת הינה מטפלות בגנים שבהם נדרשו לעבור משימוש בכלים חד פעמיים לרב פעמיים בארוחות הצהריים. המטפלות התנגדו בגלל עומס העבודה הנוספת שנגרם. דוגמה אחרת היא תנאי הנהגים בתחבורה הציבורית שנדרשת לחיזוק ולשיפור ההיצע כדי שיתקיים מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. למעבר יש עלויות והרבה פעמים הוא עובר בנקודות של מאבק ומשבר.
תמונה: ראומה שלזינגר מציגה דוגמאות להשלכות ולשינויים שנגרמים במגזרי תעסוקה
אלון פילץ, דיזנגוף סנטר שוחח על הגישה של דיזנגוף סנטר לקיימות ולתעסוקה הוגנת. החלטות ויוזמות יכולות להשיג שינויים חשובים. דוכני האוכל במרכז הקניות בימי חמישי תורמים מדי שבוע כ-500 ארוחות ופועלים לצמצם זריקת מזון. הכל מתחבר לחזון הקיימות. אך חסר מידע בשטח החשוב לקבלת ההחלטות ולאיזו בין שיקולים שונים.
עמירם ברששת, החוג ללימודי עבודה, דיבר על מדיניות ממשלת ישראל, יעדי הפחתה ותוכנית אסטרטגית לישראל דלת פחמן. קיים חוסר התייחסות להשלכות על שוק העבודה. עולה שאלה של תפקיד המשרד להגנת הסביבה כאשר קיימות השלכות חברתיות וכלכליות. למעשה, רק משרד ראש הממשלה יכול לאגד פעילויות בין משרדי הממשלה בראייה הוליסטית.
נועם ואן דר האל הציג את נושא מעבר צודק וחקלאות בישראל.
